הימים והשבועות האחרונים גרמו לי למן שצף ריגשי, יום השואה והגבורה, יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות. נשטפתי כולי במחשבות על עוצמתה של ההישרדות האנושית...
כשמדובר בנושא השואה, כולנו תמיד שומעים סיפורי זוועה שאין אנו מסוגלים,גם אם ממש נשתדל , להעלות אותם, אפילו בדימיון...
ביום השואה, צפיתי בסרט הדוקומנטרי "פיצה באושוויץ", זהו סיפורו של דני חנוך, ניצול שואה אשר רצה ובחר לצאת עם שני ילדיו הבוגרים "לטיול שורשים" בו הם עוברים עימו את מסלול ילדותו מתחילתה הפסטורלית ועד סיפורי הזוועה... אחד הדברים שהעיד עליהם מר חנוך הוא כי לראות אנשים הולכים אל גדר התיל החשמלית ומחשמלים את עצמם למוות היה עניין יומיומי ואז הוסיף ואמר כי הוא אינו מבין את זה " במקום שהמוות נמצא בכל מקום, מה יש לך להרוג את עצמך... חכה זה יגיע אליך..." התובנה הזו שלו פשוט הכתה בי בצורה הכי חזקה שאפשר, התבוננתי במסך נדהמת מכוח ייצר ההשרדות האנושי, מרוגשת ומיובבת....
מאז אותו היום הלכו, געשו והתעצמו בתוכי הרהורים על ייצר ההישרדות האנושי ושוב מצאתי את עצמי מתבוננת בעולם הזאטוטים....
ייצר ההשרדות טמוע בעולמיינו כ"כ חזק, ככה תוכנתנו ונולדנו, מטבע הוויתנו ,ע"י האינסטיקטים והרפלקסים שלנו, אבל, כאשר התבוננתי לעומק הדברים גיליתי, שכל אדם הנמצא במלחמת השרדות וקיומו שלו נמצא בסכנה, התודעה שלו "יוצאת לחופשה".. על מנת לחדד את דברי אני רוצה לתת דוגמא, בואו נחזור אל עולם הקטנטנים, ילדים מאמינים וחושבים- משמע בעולם התודעה שלהם, שמה שקורה זה מה שאמור לקרות כי "ככה זה.." ומכאן גם ילדים שעוברים התעללות קשה אשר מניחה את חייהם בסכנה ,חושבים ש... "ככה זה" הרי אין להם מושג מה הנכון, הם מאמינים ש - "ככה זה" בכל מקום, וההנחה הזו, חוסר הידיעה הזו , היא זו שמגנה עליהם ונותנת להם את הכוח להמשיך "ולסבול" יום אחרי יום ואולי גם שעה אחרי שעה ... ברגע ש"התודעה" חוזרת "מהחופשה" והם מתחילים להבין שלא כך אמורים להיות הדברים, שקיימת במקומות אחרים התנהגות שונה ,אחרת, דווקא אז נוחת עליהם ייצר ההרס העצמי והנטייה לאבדון...
האם כך שרד מר דני חנוך?
לאורכו של הסרט מתבוננים בדני חנוך ורואים את שמחת החיים שלו תרתי משמע, הוא שמח על כך שהוא בחיים והוא משתדל לחגוג אותם, למרות הכאב, הסבל והבכי שנמצא בתוכו הוא אדם חייכן, "צוחק" על העולם ועל הנאצים אשר לא צלחו להשמיד אותו...
אבל כאשר מסתכלים על מר חנוך מנקודת המבט של ילדיו מבינים שלא כך הדבר, כאילו דני חנוך חי את ה -"משל" (התמימות הילדותית) והילדים הם ה- "נמשל" (התודעה).
לו הייתי פוגשת את מר חנוך הייתי רוצה פשוט לחבק אותו חזק חזק ולא לעזוב אף פעם - גיבור האיש !
ביטוי יצר ההשרדות בכתב היד:
ייצר ההישרדות ואהבת החיים יבואו לידי ביטוי בלחץ הכתב על הדף...
אמר וויליאם שיקספיר:
Life is not about waiting for the storm to pass," its about learning how to dance in the rain"
